מיסים יבוא כוללים מע״מ, ולעיתים גם מכס ומס קנייה. לעסק שמזמין סחורה מחו״ל, החישוב מתחיל בערך הסחורה בתוספת הובלה וביטוח; המסים נקבעים לפי סיווג המוצר והתנאים החלים עליו.
מיסים יבוא: איך מחשבים את התשלום לעסק
מסי יבוא הם המסים שמשלמים על הכנסת סחורה לישראל: מע״מ, ולפי המוצר גם מכס ומס קנייה. נכון לנובמבר 2026, שיעור המע״מ הרגיל על יבוא טובין הוא 18%, לפי כל זכות. למכס ולמס קנייה אין שיעור אחד לכל המוצרים, ולכן אי אפשר לחשב את התשלום רק לפי סכום ההזמנה.
בחישוב בסיסי מתחילים בערך הסחורה לצורכי מכס, שכולל את מחיר הסחורה ואת דמי ההובלה לישראל והביטוח, אם יש. אחר כך מחשבים את המכס ואת מס הקנייה שחלים על המוצר. את המע״מ מחשבים על הערך בתוספת המכס והמסים האחרים. את בסיס המס ביבוא מגדיר חוק מס ערך מוסף.
כשהמוצר פטור ממכס וממס קנייה, ואין היטלים נוספים, החישוב קצר: ערך לצורכי מכס כפול 18%. כשחל מכס או מס קנייה, מחשבים אותו לפי פרט המכס של המוצר לפני שמגיעים למע״מ. על תפקיד המכס עצמו אפשר לקרוא במדריך למכס לעסק קטן.
| נתון | מה הוא קובע | המשמעות לתחשיב |
|---|---|---|
| סיווג המוצר בפרט מכס | שיעורי המכס ומס הקנייה | מתאימים את שיעורי המס למוצר המסוים |
| שיטת החיפוש בתעריף | חיפוש לפי מספר פרט מדויק, וחיפוש לפי שם מוצר מקורב | מאמתים את הסיווג לפני שמזינים שיעור לתחשיב |
| היטלי היצף ובטחה | חיובים נוספים שעשויים לחול על מוצרים מסוימים | המידע אינו מופיע בתעריף; מבררים מול משרד הכלכלה |
מקור: רשות המסים: תעריף המכס ומס קנייה
הנתונים שצריך להכניס לחישוב
הנתון הראשון הוא פרט המכס, הסיווג של המוצר בתעריף המכס. הסיווג קובע את שיעורי המכס ומס הקנייה. אפשר לחפש מוצר בתעריף המכס ומס קנייה של רשות המסים בשתי דרכים: לפי מספר פרט ידוע, או בחיפוש מקורב לפי שם המוצר. חיפוש לפי שם נותן תוצאה משוערת בלבד.
לכן כדאי להתחיל ממפרט שמתאר את החומר שממנו המוצר עשוי, את השימוש בו ואת הרכיבים שלו. תיאור כמו ״אביזר לבית״ רחב מדי לסיווג. כשהסיווג אינו ברור, סוכן מכס יכול לקבוע אותו לפני שמתחייבים להזמנה.
הנתון השני הוא הערך לצורכי מכס. נקודת ההתחלה היא מחיר הספק, ולצדו באים הובלה וביטוח עד לישראל. את הסכום הזה מחלקים לשלושה רכיבים בתחשיב: מחיר הסחורה, ההובלה והביטוח, כדי לראות מה משתנה כשמחליפים ספק או משלח.
הנתון השלישי הוא היטלים. רשות המסים מציינת בדף התעריף שמידע על היטלי היצף ובטחה אינו מופיע בתעריף, ושיש לברר אותו מול משרד הכלכלה. מוצר מסוים עשוי להיות חייב בהיטל כזה גם כשהתעריף מציג מכס נמוך.
דוגמה: כמה יעלה משלוח של 100 יחידות
נניח שאתם מזמינים 100 יחידות למכירה. לצורך הדוגמה בלבד, מחיר הסחורה הוא 10,000 ש״ח, ההובלה לישראל עולה 1,800 ש״ח והביטוח עולה 200 ש״ח. הערך לצורכי מכס הוא 10,000 + 1,800 + 200 = 12,000 ש״ח.
תרחיש א: בלי מכס ובלי מס קנייה
- מע״מ ביבוא: 12,000 × 18% = 2,160 ש״ח.
- סחורה, הובלה, ביטוח ומע״מ יחד: 14,160 ש״ח.
- ליחידה: 14,160 ÷ 100 = 141.60 ש״ח.
תרחיש ב: מכס של 12%
נניח עכשיו, להמחשה בלבד, שהמוצר חייב במכס של 12%. אין זה שיעור של מוצר מסוים, והשיעור האמיתי נקבע לפי פרט המכס.
- מכס: 12,000 × 12% = 1,440 ש״ח.
- בסיס המע״מ: 12,000 + 1,440 = 13,440 ש״ח.
- מע״מ: 13,440 × 18% = 2,419.20 ש״ח.
- סחורה, הובלה, ביטוח, מכס ומע״מ יחד: 15,859.20 ש״ח, כלומר כ־158.59 ש״ח ליחידה.
המע״מ בתרחיש ב גבוה מהמע״מ בתרחיש א, כי הוא מחושב גם על המכס. כל המחירים, הכמויות והשיעורים בדוגמה הם הנחות להמחשה.
הסכום עדיין אינו עלות מלאה עד המדף. הוא לא כולל שירותי שחרור, אחסון, הובלה מקומית או הוצאות אחרות מהצעות המחיר שתקבלו. את ההוצאות האלה מוסיפים לתחשיב פעם אחת, בלי לספור פעמיים עלות שכבר כלולה במחיר הספק או המשלח.
עוסק פטור ועוסק מורשה: מה נשאר בעלות המוצר
עוסק מורשה יכול לנכות את המע״מ ששולם ביבוא כמס תשומות, בתנאים שבחוק מס ערך מוסף. בין התנאים: הרכישה משמשת לעסקאות החייבות במע״מ, ויש מסמך יבוא שמזהה אותו כבעל הסחורה. התשלום על משלוח עסקי לבדו אינו קובע שכל המע״מ מותר בניכוי.
בדוגמה, אם כל מע״מ היבוא מותר בניכוי, העלות בתרחיש א היא 12,000 ש״ח, כלומר 120 ש״ח ליחידה. בתרחיש ב העלות היא 13,440 ש״ח, כלומר 134.40 ש״ח ליחידה. עדיין צריך לשלם את המע״מ בזמן היבוא ולהחזיק אותו בתזרים עד הניכוי, ולכן בתכנון המזומנים מופיע גם הסכום המלא.
עוסק פטור אינו מנכה מס תשומות. במקרה כזה המע״מ נשאר חלק מעלות הרכישה, והעלות ליחידה בדוגמה היא 141.60 ש״ח בתרחיש א ו־158.59 ש״ח בתרחיש ב, לפני הוצאות נוספות. ההבדל בין שני המסלולים נוגע גם לשאלה איזה סוג עוסק מתאים לעסק שמייבא; על ההבדלים עצמם אפשר לקרוא בהשוואה בין עוסק פטור לעוסק מורשה.
הקלות ביבוא אישי אינן בסיס להזמנת מלאי
לרכישות אישיות מחו״ל יש מדרגות. לפי זכותון היבוא האישי של כל זכות, משלוח בערך של עד 75 דולר פטור ממסי יבוא. בין 75 ל־500 דולר משלמים מע״מ בלבד, ומעל 500 דולר משלמים מע״מ, ובמוצרים חייבים גם מכס ומס קנייה. לכל זכות יש גם מחשבון שמפנה לכלי של רשות המסים.
המדרגות האלה נוצרו לקנייה לשימוש אישי. כשמזמינים מלאי למכירה או חומרי גלם לייצור, ההזמנה היא יבוא עסקי, גם אם היא קטנה וגם אם החבילה מגיעה בדואר לביתכם. מטרת הרכישה היא שקובעת, ולא גודל החבילה.
דוגמה: אם אתם קונים עשרה מוצרים מאותו סוג כדי למכור אותם בחנות, אין לבסס את התחשיב על פטור של יבוא אישי. להרחבה על ההגדרה ועל מגבלות הכמות, ראו את ההסבר על יבוא אישי וההבדל מקנייה לעסק.
מה לכלול בתחשיב לפני שקובעים מחיר מכירה
כדאי להכין תחשיב שבו לכל סכום יש שורה נפרדת: מחיר הספק, הובלה וביטוח, מכס, מס קנייה, מע״מ והוצאות נוספות. בקשו מהמשלח או מסוכן המכס להפריד בהצעה בין מסים לבין תשלום על השירות שלו. כך רואים איזה רכיב משתנה עם ערך הסחורה ואיזה רכיב נובע מהטיפול במשלוח.
אחרי שאספתם את העלויות, חלקו אותן בכמות היחידות שאתם מתכננים למכור. הפרידו בין מע״מ שמותר לנכות לבין מסים שנשארים בעלות. את העלות ליחידה אפשר להזין במחשבון תמחור מוצר כדי לבנות מחיר מכירה.
בהזמנה ראשונה או במוצר שסיווגו מורכב, כדאי לעבור על התחשיב עם סוכן מכס, ועל הטיפול במע״מ עם רואה חשבון, לפני התשלום לספק. המידע במאמר הוא כללי ואינו ייעוץ משפטי או חשבונאי.
