סליקה באתר: איך מקבלים תשלום ומה לבדוק לפני החיבור

מהי סליקה באתר ואיך התשלום עובד

סליקה באתר היא חיבור שמאפשר ללקוח לשלם בכרטיס אשראי במהלך הקנייה באינטרנט. הלקוח מגיע לדף תשלום, מזין את פרטי התשלום, ומערכת הסליקה מטפלת בבקשת החיוב ומחזירה לאתר תשובה: עסקה אושרה או לא אושרה.

אישור העסקה והעברת הכסף לעסק הם שלבים נפרדים. מועד קבלת הכסף נקבע לפי תנאי ההתקשרות עם הספק. לדוגמה, בעמוד הסליקה באינטרנט של ישראכרט נכתב, נכון ל־נובמבר 2026, שתשלומים בכרטיסים ישראליים מזוכים ב־9 בחודש העוקב, ותשלומים במט״ח ובכרטיסי תיירים מזוכים כ־30 יום מאוחר יותר. אצל ספק אחר או במסלול אחר המועדים עשויים להיות שונים, ולכן מבררים אותם בכתב. הפרטים מופיעים בעמוד הסליקה באינטרנט של ישראכרט. הסבר כללי על מועד ירידת הכסף מהלקוח וקבלתו בעסק יש במאמר על תשלום באשראי ומועדי הזיכוי.

דף התשלום יכול להיפתח אצל ספק חיצוני או להופיע בתוך האתר באמצעות רכיב של הספק. לכן, גם כשהלקוח רואה את התשלום כחלק מהחנות שלכם, הטיפול בפרטי הכרטיס עשוי להתבצע במערכת חיצונית. ההבחנה בין שיטות החיבור מוסברת בשאלות הנפוצות של מועצת תקני אבטחת התשלומים.

הפתרון מתאים לחנות שרוצה לאפשר הזמנה ותשלום ברצף, וגם לאתר שמוכר שירות או הרשמה. אם כל מכירה דורשת קודם שיחה והצעת מחיר אישית, אפשר לשקול קישור לתשלום שנשלח לאחר הסיכום עם הלקוח. קארדקום, למשל, מציגה בעמוד התשלומים מרחוק שלה קישור לתשלום שאפשר לשלוח גם בוואטסאפ, ללא צורך באתר.

מה ההבדל בין חיבור לחנות לקישור לתשלום

בחנות מקוונת, בדקו שהחיבור מעביר את סכום ההזמנה ומעדכן את מצבה לאחר התשלום. בקישור שנשלח ללקוח לאחר שיחה, בדקו איך משייכים את התשלום להזמנה הנכונה. אלה צרכים שונים, גם אם בשני המקרים הלקוח משלם בדף של אותו ספק.

נניח שאתם מוכרים מוצר במחיר קבוע באתר. הצורך שלכם הוא שהלקוח יבחר אותו, ישלם וההזמנה תסומן בהתאם לתוצאה. לעומת זאת, נניח שאתם נותנים שירות שהמחיר שלו נקבע לאחר בירור: קישור לתשלום לאחר אישור ההצעה עשוי להספיק בתחילת הדרך. זו דוגמה לבחירת תהליך עבודה, והיא אינה מעידה על יכולת של חיבור מסוים.

לפני בחירת הספק, מסרו לו את שם מערכת האתר ובקשו אישור בכתב שהחיבור המבוקש נתמך. בעמוד הסליקה באינטרנט של ישראכרט מצוין שיש חיבור ל־WIX, Shopify, WooCommerce, Magento ו־WordPress. אם האתר נבנה במערכת אחרת או בכתיבת קוד, שאלו איך מתבצע החיבור ומי אחראי עליו.

להבחנה בין הגופים שמספקים את השירות אפשר להיעזר במאמר על בחירת חברות סליקה לעסק קטן.

אילו עלויות ותנאי זיכוי צריך לברר

בקשו הצעה שמפרידה בין עמלת העסקאות, תשלום קבוע ועלות חיבור האתר. בררו גם אילו חיובים עשויים להתווסף בעקבות סוג הכרטיס, תשלומים, החזר ללקוח או הכחשת עסקה. אין להסיק מתעריף של מסלול אחד מה תהיה העלות בחיבור אחר.

כדי להמחיש אילו סעיפים קיימים, אלה הסעיפים שמופיעים בעמוד הסליקה באינטרנט של ישראכרט, נכון ל־נובמבר 2026, ללא מע״מ:

• כרטיס ישראלי: 1.5% ועוד ₪1 לעסקה.
• עסקאות במט״ח וכרטיסים שהונפקו מחו״ל: 2.9% ועוד 0.3 במטבע העסקה.
• כרטיסי פרימיום (אמריקן אקספרס ודיינרס): תוספת של 0.5% ועוד ₪1.
• מינימום חודשי: ₪49.
• אימות 3DS: הגבוה מבין 0.15% או ₪2.5 לעסקה, וחל אוטומטית בין היתר על עסקאות מעל ₪499 ועל עסקאות ב־3 תשלומים ומעלה.
• הכחשת עסקה: ₪35 בכרטיס ישראלי ו־22 דולר בכרטיס זר. החזר ללקוח: ₪3.9.

העמוד עצמו מציג כותרת מסלול של 1.40% לצד שיעור של 1.5% ועוד ₪1 בהערות השוליים, ולכן כדאי לקבל הצעה כתובה עם שיעור מפורש. המחירים נבדקו בעמוד תנאי הסליקה באינטרנט של ישראכרט ועשויים להשתנות.

נניח עסקה של ₪200 בכרטיס ישראלי לפי הסעיפים שלמעלה. העמלה היא 1.5% (₪3) ועוד ₪1, כלומר ₪4 לפני מע״מ. כדי לראות את התמונה המלאה מוסיפים את המינימום החודשי, אימות 3DS אם הוא חל, והחזרים והכחשות.

לצורך השוואה, תנו לכל ספק אותה תמונה: מחזור צפוי, מספר עסקאות, סכום עסקה אופייני והאם צפויים תשלומים או כרטיסים מחו״ל. בקשו לחשב את העלות לפי ההנחות האלה ולציין אם המחירים כוללים מע״מ. את ההצעות שקיבלתם תוכלו להזין במחשבון השוואת עמלות סליקה.

בנפרד מהמחיר, בקשו תשובה ברורה למועד הזיכוי: מתי הכסף מגיע לחשבון הבנק, והאם התנאים משתנים בעסקאות בתשלומים או בכרטיסים מחו״ל. כך תוכלו לתכנן תשלום לספקים לפי הכסף שצפוי להתקבל בפועל.

מי אחראי לאבטחת פרטי התשלום

העברת הטיפול בתשלום לספק חיצוני יכולה לצמצם את היקף דרישות האבטחה שחלות ישירות על סביבת העסק. עם זאת, העסק נשאר אחראי לוודא שהספק מגן על פרטי התשלום ולהבין את חלוקת האחריות ביניהם. כך מבהירה מועצת תקני אבטחת התשלומים בהנחיה על מיקור חוץ של סליקה.

לפי אותה הנחיה, העסק צריך לוודא שהספק עומד בתקן PCI DSS לגבי השירותים שהוא נותן, לנהל הסכם כתוב שמגדיר את אחריות הספק, ולבדוק את מצב העמידה של הספק לפחות אחת לשנה. עסק גם צריך לאמת את העמידה שלו בעצמו, בדרך כלל בשאלון הערכה עצמית, ולברר מול הסולק או חברת האשראי אילו דרישות חלות עליו.

סוג החיבור משפיע על השאלון. לפי המועצה, בהפניה לדף של הספק או בהטמעה שלו במסגרת (iFrame), הספק מפיק את הדף שבו נאספים פרטי הכרטיס, והשאלון המתאים הוא SAQ A. בחיבור מסוג Direct Post, האתר מפיק חלק מדף התשלום או את כולו ושולח את הנתונים לספק, והשאלון הוא SAQ A-EP. ההבדל מתואר בשאלות הנפוצות של המועצה על שני השאלונים.

בקשו מהספק אישור עמידה בתקן ובירור שהוא מכסה את השירות שתקבלו. מראה דף התשלום לבדו אינו מספק תשובה לשאלות האלה.

בשיחה עם מי שמחבר את האתר, בקשו הסבר פשוט היכן מוזנים פרטי הכרטיס, אילו נתונים נשמרים אצלכם ומי מתחזק כל רכיב. את חלוקת האחריות יש לתעד בהסכם עם הספק.

מה לבדוק לפני שמתחילים לקבל הזמנות

לפני פתיחת התשלום ללקוחות, בקשו ממי שמבצע את החיבור להדגים עסקה מוצלחת, תשלום שלא הושלם והחזר ללקוח, באמצעות אפשרויות הבדיקה שהספק מאפשר. בדקו גם את התהליך בטלפון: האם הסכום ברור, האם אפשר להשלים את התשלום ומה מופיע לאחריו.

ודאו שיש התאמה בין העסקה במערכת הסליקה להזמנה באתר. בתיעוד קארדקום מתואר שכאשר שרת האתר אינו מחזיר תשובה תקינה (HTTP 200), המערכת שולחת את דיווח העסקה שוב עד 7 פעמים, במרווחים שמתחילים בדקה ועד 12 שעות. התיעוד מבחין גם בין עסקה שהצליחה, עסקה שהלקוח הגיע לדף התשלום ולא השלים, ולקוח שלא הגיע לדף כלל.

לכן, אם לקוח מדווח ששילם וההזמנה נשארה ממתינה, בדקו את העסקה במערכת הסליקה לפני שמבקשים ממנו לשלם שוב. לעיון: הסבר קארדקום על מצב העסקה ודיווח לאתר.

• ודאו שאתם יודעים לזהות עסקה מוצלחת ולשייך אותה להזמנה.
• בדקו כיצד מפיקים את המסמך החשבונאי המתאים ומי מגדיר את החיבור למערכת המסמכים.
• קבלו הוראות לביצוע החזר ולבירור עסקה שמצבה אינו ברור.
• שמרו פרטי תמיכה של ספק הסליקה ושל מי שמתחזק את האתר.
• בקשו בכתב את שיעורי העמלה, המינימום החודשי ומועדי הזיכוי.

המידע במאמר הוא כללי ואינו ייעוץ משפטי או חשבונאי. לפני החלטה מחייבת, התייעצו עם איש מקצוע מתאים.